כדי לדעת איך מחזקים מבנים לרעידות אדמה חשוב להבין מה החוק קובע בהתאם לתקן 413. היום המודעות סביב חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה גבוהה, אבל רבים לא יודעים מה לעשות, האם לפנות להתחדשות עירונית או לפנות לקבלן פרטי. כדי לקבל את המידע המלא והמפורט, ריכזנו עבורכם את המידע הנדרש לביצוע חיזוק מבנים לרעידות אדמה.
איך מחזקים מבנים לרעידות אדמה – רקע כללי
לפני שנרחיב על איך מחזקים מבנים לרעידות אדמה, חשוב לדעת מה הרקע לכך. רעידת אדמה יכולה להתרחש בכל עת, ראינו את זה בארה"ב, באירופה ואפילו כאן לידנו בטורקיה. מה שגורם להרס מבנים היא לאו דווקא רעידת האדמה עצמה, אלא במקרים רבים הבעיה העיקרית היא במבנה שלכם. בשביל לדעת אם המבנה שלכם עמיד בפני רעידות אדמה, יש לוודא שהמבנה בו אנחנו גרים עומד בדרישות של התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה (תקן 413).
בקצרה, מבנים שנבנו לפני שנת 1980 ברוב המקרים לא יעמדו בדרישות התקן, ולכן הם נמצאים בסיכון אל מול רעידת אדמה. מבנים שנבנו לאחר השנה הזאת יהיו בטוחים יותר, אבל גם כאן לא היינו ממליצים לכם לוותר על בדיקה. אם המבנה שלכם מכיל ממ"ד לדוגמא, הם נחשב ליותר בטוח על פי התקן. כדי לדעת אם המבנה שלכם עמיד בפני רעידות אדמה חשוב להתייעץ עם מהנדס מבנים רשום. אם המבנה שלכם לא עומד בתקנים, יש לפנות לבעל מקצוע המתמחה בחיזוק מבנים.
מה זה חיזוק מבנים?
קיימים מספר פרויקטים המתייחסים לחיזוק מבנים. המטרה והשוני בין פרויקטים כאלה לבין פינוי בינוי, הוא שאנחנו רוצים לחזק את המבנה ללא הריסה. בהמשך נצרף שיטות שונות לחיזוק מבנים בפני רעידת אדמה, אבל בכללי חיזוק מבנים נוגע לשיפוץ, הרחבת דירות, הוספת חדרי ממ"ד וכמו כן, הוספת יציקת בטון, חיזוק תשתיות ועוד התחדשות נוספת למבנה קיים. כיום יש לנו אלטרנטיבות מטעם הרשות המקומית, אך לצערנו משך זמן ההמתנה להתחדשות עירונית הוא ארוך, הבירוקרטיה נוקשה ולכן, רבים בוחרים לפנות לקבלן עצמאי לקבלת שירות חיזוק מבנים.
כחלק מתהליך חיזוק מבנים, מה שרבים בוחרים לעשות הוא עיבוי עמודים. בתהליך זה בעל המקצוע בוחן את עמודי בטון קיימים במבנה שלנו, ובהתאם לצורך לעבות אותם. כאשר מדובר על מבנים ישנים, אנחנו יכולים לראות שהעמודים די פגועים וזאת בשל בניה לקויה, חשיפה למים, הזנחה ובלאי טבעי. כאשר המים מחלחלים לתוך עמודי הבטון, מה שנגרם עקב כך היא היחלשות העמודים שתפקידם לשמור על יציבות המבנה. אמנם בשגרה לא נרגיש את זה, אבל בזמן רעידת אדמה זה עשוי להיות מסוכן. כחלק מהבדיקה של מהנדס, הוא בוחן אילו עמודים התעבו ונדרשים בתיקון, ואילו עמודים נמצאים תקינים. כאשר העמוד נדרש בתיקון, מי שמבצע את הפעולה הוא בדרך כלל קבלן ניסור בטון שמוציא את הבלאי ועליו אנחנו יוצקים בטון חדש.
שיטות לחיזוק מבנים
ישנן שיטות שונות לחיזוק מבנים, כדי לדעת איך מחזקים מבנים לרעידות אדמה חשוב להכיר את השיטות השונות. השיטה הראשונה מתייחסת לבסיס המבנה, בשיטה זו אנחנו למעשה מבודדים את בסיס הבניין ומניחים רפידות גמישות. התפקיד של שכבת הבידוד הוא למעשה לספוג את רעידת האדמה. שכבת הבידוד רוטטת בזמן שהמבנה עצמו נשאר יציב. השיטה מתבססת על הרמת יסודות הבניין ולאחר מכן יציקת שכבת בידוד.
השיטה השנייה היא להטמיע בולמי זעזועים, הדרך בה עובד בולם זעזועים תורם לנו לשמירה על המבנה יציב. בולמי הזעזועים אינם מעלימים לגמרי את התחושה של רעידת האדמה, אבל הם סופגים את גלי ההלם ובדרך הזאת המבנה יהיה יציב יותר בפני רעידות אדמה. ניתן להתקין בולמי זעזועים באמצעות בולמי מטוטלת או התקני בקרת רטט. בקרת רטט הם בולמי זעזועים שנמצאים על קורות המבנה וסופגים את גלי ההלם. מנגד, בולמי מטוטלת עובדים על בסיס פיזור אנרגיה. בדרך כלל השיטה הזאת מיועדת למבנים גבוהים, כאשר המבנה מתנדנד עקב רעידת אדמה, יש כדור גדול המחובר לכבלים עוצמתיים שבמילים פשוטות "נותן קונטרה" למבנה. זאת אומרת שאם המבנה צד הצידה, הכדור זז לכיוון השני בשביל לייצב את המבנה.
שיטה נוספת היא באמצעות חיזוק מסגרת הבניין. בשיטה אנחנו למעשה מחדשים את מסגרת הבנייה, כולל חיזוק פלטות צולבות, קירות, דיאפרגמות ומסגרות. החידוש או הוספה של חיזוקים למסגרת בנייה כולל הוספה של חיבורים ולמעשה חיזוק המבנה הקיים. אם המבנה שלכם נבנה לפני 1980, סביר להניח שהוא לא עמיד בפני רעידות אדמה – ניתן לבדוק זאת מול מהנדס. ישנה שיטה נוספת בה בעל המקצוע יוצק 100 טבעות בטון ופלסטיק מתחת ליסודות המבנה, בדרך הזאת במקרה של רעידת אדמה הגלים הסייסמיים צריכים לעבור דרך הטבעות וכתוצאה מכך גלי ההלם נמוכים ומתפזרים הרחק מהבניין לתוך הלוחות באדמה.
אפשר לראות בכותרות יותר ויותר חיפושים אחר חיזוק מבנים לקראת רעידות אדמה. על פי מחקרים, אחת ל-100 שנים מתרחשת רעידת אדמה משמעותית בארץ, וסביר להניח שגם בטווח הקרוב תתרחש רעידת אדמה בארץ – כמובן שאף אחד לא יכול לדעת באיזו חוזקה. כיום יש פרויקטים שונים של התחדשות עירונית שמטרתם לחזק מבנים, אבל מדובר על תהליך בירוקרטי שיכול להימשך שנים על גבי שנים. עקב כך, רבים בוחרים לפנות לקבלן פרטי לצורך חיזוק מבנים לקראת רעידות אדמה.
האם אתם צריכים לחזק את המבנה שלכם?
לפני שנסביר על תהליך חיזוק מבנים, חשוב לדעת איפה אתם נמצאים על האסכלה. האם אתם צריכים לחזק את המבנה שלכם? לצערנו, הגורם המרכזי לאובדן נפשות היא לא רעידת האדמה, אלא המבנה בו נמצאים הדיירים בזמן רעידת אדמה, בין אם מדובר על בית פרטי ובין אם מדובר על בית ספר. כדי להתכונן נכון לרעידת אדמה חשוב לדעת איפה אתם נמצאים, את זה נוכל לבדוק ביחס לתקן 413 – התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה.
לפי התקן, המבנים שכן נמצאים עמידים בפני רעידות אדמה אלו מבנים שנבנו החל משנת 1980, אך כמובן שזה מונח כולל ותמיד ניתן לבדוק את הנתון מול מהנדס. מנגד, יש לא מעט מבנים שנבנו לפני שנת 1980 והם נמצאים בסיכון גבוה לחוסר עמידות ברעידת אדמה, זאת מכיוון שהם אינם עומדים בתקן. רמת הסיכון עולה כאשר מדובר על בניינים מעל 5 קומות, מצד שני כאשר מדובר על מבנים נמוכים העומס יותר נמוך ברעידת אדמה. בנוסף, כאשר מדובר על בנייה על עמודים גם כאן הסבירות יותר גבוהה לקריסה בזמן רעידת אדמה.
איך מתבצע הליך חיזוק מבנים לקראת רעידות אדמה?
יש מספר שלבים לפני תהליך החיזוק עצמו, ריכזנו עבורכם את השלבים השונים:
- בקשה – בתור התחלה, אם אתם מוצאים את עצמכם עונים לקריטריונים של מבנים בסכנה (זאת אומרת שאין לכם תקן 413), עליכם יהיה להגיש בקשה או לפנות למהנדס שיבחן את המבנה שלכם. לאחר המבנה, בעל המקצוע ייתן לכם את התוצאות. במקרים חריגים, כאשר מדובר על מבנה מסוכן (לא קשור לרעידת אדמה בהכרח) הוא יוציא לכם צו מבנה מסוכן.
- תוכנית עבודה – לאחר שהמבנה שלכם נמצא לא כשיר או בסיכון גבוה לרעידות אדמה, יינתנו לכם מספר אפשרויות שיוכלו להתאים לחיזוק המבנה. יש לא מעט טכניקות לביצוע חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה:
- חיזוק מבנים ביריעות ולוחות פחמן – חיזוק מבנים באמצעות יריעות ולוחות פחמן היא שיטה פופולרית ודי פשוטה. שיטה זו מעניקה למבנה כושר עמידות. בזמן רעידת אדמה הקרקע משנה את התנודות שלה, וכאשר יש חומר שמפריד בין המבנה לקרקע, מה שקורה בפועל הוא שהתשתית שהצבנו נמתחת והלוחות יכולים לשאת את השינויים שנוצרים בקרקע. הפיתרון נחשב למהיר להתקנה, ויחסית זול. יש מקרים בהם ניתן גם לחזק קירות, תקרות ועמודים באמצעות אותן יריעות.
- תוספות בנייה – שיטה נוספת לחיזוק מבנים היא באמצעות תוספת בנייה. לדוגמא, עיבוי עמודי בטון (עמודי תמיכה). המטרה של עיבוי העמודים היא כן לתת בסיס יותר איתן למבנה שלכם כך שלא יקרוס בזמן רעידת אדמה. כמו כן, תוספות הבנייה יכולות לכלול קירות הקשחה, ממ"ד, מסגרות חיזוק מבטון או פלדה, תוספות לתשתית המבנה ועוד. הסיבה להוספת ממ"ד היא מכיוון שמדובר על חדר חזק ויציב שלרוב גם יכול לתת תמיכה למבנים.
- בולמי זעזועים – שיטה נוספת של חיזוק מבנים לקראת רעידות אדמה היא הוספה של בולמי זעזועים. הטמעת בולמי זעזועים משמשת מהנדסים רבים, והיא יעילה בדיוק כמו היעילות שלה ברכב לדוגמא. בולמי הזעזועים מפחיתים את חוזק גלי ההלם ועקב כך, המבנה לא יזוז בזמן רעידת אדמה בצורה קיצונית. ניתן להטמיע בולמי זעזועים באמצעות התקני בקרת רטט, או באמצעות בולמי מטוטלת.
כמה עולה חיזוק מבנים לקראת רעידות אדמה?
המחיר אותו נשלם עבור חיזוק מבנים לקראת רעידות אדמה משתנה בהתאם לטכניקות שציינו ובהתאם להיקף העבודה. כאשר הפרויקט נקבע לפי מ"ר, המחיר יהיה נמוך יותר ככל שהיקף העבודה יהיה רחב יותר. כדי לקבל מחיר מדויק עליכם יהיה לקבל הצעת מחיר מקבלן. המחירים משתנה ממקום למקום בהתאם לתנאים שונים, מורכבות העבודה, גישה למקום, מיקום גיאוגרפי, הקבלן עצמו וסוג הטכניקה בה משתמש הקבלן.
כאשר מדובר על עבודות בטון, זאת אומרת על חיזוק עמודי בטון המחירים נעים בטווח של 1,500 ש"ח ועד 2,200 ש"ח לעמוד ולא לפי מ"ר. בדרך כלל, הטכניקה היעילה והנכונה ביותר לחיזוק מבנים היא לחזק את תשתיות המבנה, את עמודי התמיכה. החיזוק כולל שילוב של מספר קבלנים כדי לקבל את התוצאה הטובה ביותר אך לא תמיד צריך לחזק את כל עמודי התמיכה. בעל המקצוע מגיע למקום ובוחן את העמודים ומחליט מה יש לחזק ומה לא.
