חוק המהנדסים והאדריכלים התשי"ח- 1958 נועד בכדי להסיר את הליך הרישום והרישוי של המהנדסים, הנדסאים והאדריכלים. על פי החוק הישראלי ההליך מבוסס על 3 שלבים עיקריים: רישום, התמחות וניסיון מקצועי ורישוי. רישום מהנדסים ואדריכלים מתבצע בענפים שונים ובהתאמה להתמחות ולהשכלה של המהנדס, ההנדסאי או האדריכל. תקנות המהנדסים והאדריכלים התשכ"ז 1967 קובעות את הפעולות שבעלי רישיון יכולים לבצע וזאת בהתאם לרישום ולרישוי של המהנדס, ההנדסאי או האדריכל. בהתאם לתקנות המהנדסים והאדריכלים התשס"ז 2007 רק מי שצבר ניסיון מקצועי זכאי לקבל רישיון ולבצע פעולות של מהנדס במדור הנדסה אזרחית לתכנון מבנים. על פי החוק והתקנות, הנדסאי בניין רשאי לחתום על שני סוגי מבנים.
מה תפקידו של הנדסאי בניין בהתאם לתקנות?
כאמור, על פי החוק והתקנות הנדסאי בניין רשאי לחתום על שני סוגי מבנים:
מבנה פשוט עם קומה אחת במפתח של עד 12 מטר וגובה של עד 5 מטר.
והמבנה השני הוא מבנה פשוט עד לגובה של 4 קומות, כלומר עד גובה של 13 מטר, כל עוד המפתח שבין עמודי המבנה הוא של 6 מטרים.
על פי החוק והתקנות, מהנדס בניין רשום יכול מיד לאחר הרישום שלו בפנקס המהנדסים והאדריכלים להגיש בקשות להיתר בנייה ובאפשרותו לתכנן ולהגיש תוכניות קונסטורקציה למבנים גבוהים. מהנדס אשר סיים את לימודיו ומתחיל לעבוד בתחום נקרא מהנדס קשום במשך שלוש שנים לאחר סיום הלימודים שלו ובתקופה זאת הוא רשאי לחתום רק על תוכניות של מבנה פשוט. כלומר, זכות החתימה של מהנדס בניין בשלוש השנים הראשונות לאחר תום לימודיו תהיה זהה לזכות של הנדסאי בניין. רק לאחר סיום תקופת ההתמחות שלו המהנדס יכול להגיש בקשה לרשם המהנדסים והאדריכלים בכדי לקבל תעודה של מהנדס רשוי שתעניק לו את האפשרות לחתום על מבנה בכל גודל.
על פי החוק והתקנות מהנדס בניין רשום יכול מיד לאחר הרישום שלו בפנקס המהנדסים והאדריכלים להגיש בקשות להיתר בנייה ובאפשרותו גם לתכנן ולהגיש תוכניות קונסטרוקציה למבנים גבוהים. מהנדס שסיים את לימודיו ומתחיל לעבוד בתחום נקרא מהנדס רשום במשך שלוש שנים לאחר סיום לימודיו, ובתקופה זו הוא רשאי לחתום רק על תוכניות של מבנה פשוט, בהתאם להגדרות מבנה פשוט בחוק ובתקנות, כלומר זכות החתימה שלו היא כמו של הנדסאי בניין. לאחר סיום תקופת ההתמחות המהנדס יכול להגיש בקשה לרשם המהנדסים והאדריכלים כדי לקבל תעודה של מהנדס רשוי, התעודה מקנה לו זכות חתימה על כל מבנה בכל גודל.
מי מוסמך להגיש בקשה להיתר בנייה
החוק בישראל קובע כי ישנם שלושה אנשי מקצוע רשומים ומוסמכים אשר רשאים להגיש בקשת היתר בנייה:
מהנדס רשום אשר רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים. מהנדס רשום שאינו רשוי איננו רשאי להגיש בקשה להיתר בנייה או להגיש תוכנית קונסטרוקציה למבנה גבוה.
הנדסאי בניין או אדריכלות אשר מוסמכים, בעלי אישור מהמכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית שבמשרד העבודה והרווחה וכן הנדסאי אשר רשום במדור הבנייה או הארכיטקטורה.
אדריכל מוסמך אשר רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים.
איזו הכשרה מקבלים בלימודי הנדסאי בניין?
במסגרת מסלול לימודים הנדסאי בניין מקבלים בסיום הלימודים תעודה של הנדסאי מטעם מה"ט, כך שניתן לתכנן ולחתום על מבנים בגובה של עד 4 קומות ו13 מטר, כל עוד מפתח העמודים הוא עד 6 מטר. כמו כן, הנדסאי שהוכשר לאחר לימודים ולאחר שלמת הרישום יכול לחתום על מבנה בעל קומה אחד בכל שטח כל הוא מפתח העמודים הוא עד 12 מטר. במסגרת לימודי הנדסאי בניין הלומדים מוכשרים לעסוק בתכנון, הקמה ותפעול של מבנים ומערכות לצורכי התעשייה הפרטית והציבורית. במסגרת לימודי הנדסאי במגמת בניין או ניהול בנייה לומדים הסטודנטים מגוון רחב של מקצועות לימוד בתחומים מדעיים בסיסיים ובהמשך גם נושאים בתחום ההנדסה האזרחית והנדסת בניין.
